בנייר עמדה שהוגש לכנסת הצביעה הקליניקה על אי יישומה של החלטת הממשלה לביטול התוכניות המבדלות
התוכניות המבדלות עמדו ברקע המחאה של יוצאי אתיופיה, וזאת בשל השפעתן המתייגת על הקהילה כקבוצה נפרדת בציבוריות הישראלית. ביקורת חריפה נמתחה על התוכניות גם בדו"ח מבקר המדינה בשל ניהול ופיקוח כושלים. בחודש אוקטובר 2015 הורתה הממשלה על ביטול התוכניות המבדלות, ואולם, בניגוד להחלטה זו נודע כי התוכניות יוסיפו לפעול גם בשנים הבאות, ואף יופעלו בידי גופים שעליהם נמתחה ביקורת קשה מצד מבקר המדינה, כדוגמת חברת 'הפרויקט הלאומי'.
במהלך השנה האחרונה הקליניקה עסקה בבחינת יישומה של ההחלטה הממשלתית לביטול התוכניות המבדלות. בעקבות עבודה זו, נכתב נייר עמדה שהגישה הקליניקה בשמה של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה המיוצגת על ידה. כפי שמציין הנייר, ממסמכי ההתקשרויות בנושא עולה כי בניגוד להבטחות לבטל את התוכניות המבדלות, נראה כי אלו עומדות לעבור שינוי קוסמטי בלבד. כך למשל, נקבע כי התוכניות יעברו התאמה על ידי שילובם של תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה בהן בשיעור של 30-20% מהמשתתפים. מדוע דווקא אחוז זה? כל הסבר הגיוני לבחירה לא ניתן. יתרה מכך, מתברר כי התוכניות יוסיפו לפעול "תוך שימת דגש על מתן שירות ביישובים בהם מתגוררים בני הקהילה האתיופית". במילים אחרות, הנחת היסוד לא השתנתה – משרד החינוך מוסיף לראות ביוצאי אתיופיה, מרביתם ילידי הארץ, כראויים להתייחסות נפרדת.
לדיווח על נייר העמדה בעיתון "הארץ": אור קשתי, "למרות החלטת הממשלה, משרד החינוך לא מבטל מסגרות נפרדות לתלמידים אתיופים".