check
חווית אבהות של אבות מבקשי מקלט מאריתריאה החיים בישראל Experiences of asylum seeking fathers from Eritrea living in Israel | Center for the Study of Multiculturalism and Diversity

חווית אבהות של אבות מבקשי מקלט מאריתריאה החיים בישראל Experiences of asylum seeking fathers from Eritrea living in Israel

שי אבידן  - scheikele@gmail.com

גוף המחקר שהולך ומתרחב בשנים האחרונות בנוגע למבקשי המקלט מאפריקה בישראל לא כלל עד כה התייחסות לאבות מבקשי מקלט. בדומה לכך נראה כי בקרב ארגונים העובדים עם מבקשי המקלט זוכים האבות להתייחסות מוגבלת ואף מוטה. דבר שבולט לאור האתגר הרב שנושאת עמה מציאות החיים במרחב הגירה ופליטות טרנס-לאומית בישראל כלפי מימוש אבהות תחת פרקטיקות ומדיניויות מדירות ומפלות. זאת בפרט לאור האפשרות לכינון מצע של העצמה ליחידים, למשפחות ולקהילה מתוך התייחסות ועבודה משותפת עם אבות מבקשי מקלט.

תחת מסגרת תיאורטית הרואה במרחב ההגירה הן אירוע עתיר סיכון ומשבר והן אירוע פוטנציאלי לעיבוד, שינוי וצמיחה ומתוך שאלות הנוגעות לחווייתה ומיצויה של אבהות תחת הצטלבותה של עודפות תרבותית עם אלימות חברתית מבנית מתמשכת תחת הביו-פוליטיקה של המשטר הן באריתריאה והן בישראל, ביקש המחקר לבחון כיצד באה לידי ביטוי חווית אבהות של אבות מבקשי מקלט מאריתריאה החיים בישראל. מתוך כך עלה הצורך לבחון את אופיה, תנאיה ומורכבותה של "אבהות גנרטיבית" כפי שמבקשים לכונן האבות משתתפי המחקר במציאות חייהם. מחקר איכותני זה מתבסס על גישה של פנומנולוגיה ביקורתית מתוך ניתוחם של ראיונות אקטיביים שנערכו עם 9 אבות אריתראים החיים כיום בישראל. הניתוח נדרש במקביל הן לניתוח קטגוריאלי והן למיפוי תנעים א פקטיביים שעלו במהלך הראיונות ביני לבין המשתתפים תחת מבנה יחסי הכוח הלא שוויוני והעודפות התרבותית בהם. הידרשות זו יצרה יחסים א פקטיביים עם גוף המידע האיכותני כהתנסות גופא בעריכת משמעות משותפת לאבהות תחת הסטים אפיסטמולוגיים מתמשכים. הא פקט הגופני היווה במובן זה, בדומה לעולה מפרקטיקות מחקר פמיניסטי ובפרט של המטריאליזם החדש )Materialism New ,)כלי ניתוחי ביקורתי שאפשר משא ומתן דה-קונסטרוקטיבי מתמשך על פשר מובנם של הקטגוריות הא פקטיביות הנוגעות לחוויית האבהות ועל מקומן המרכזי בעבודת האבהות של משתתפי המחקר.

ממצאי המחקר מעידים על האתגר והקושי שנושאים האבות עם חווית העודפות התרבותית תחת הדינמיקה המשתנה של יחסי הכוח ובפרט בנוגע לתפקידי מגדר כמו גם תחת ערעור בהון סימבולי וחברתי, זאת בהצטלבות עם חווית חוסר צדק חברתי והינתנות להליכי האחרה ואלימות סימבולית הנחווים תכופות תחת חוויות של מיקרו אגרסיה ביום יום, במרחב הציבורי והפרטי, ובפרט עם ילדיהם. חווית הרווחה הנפשית, הדימוי העצמי והחוסן של האבות מאותגרים בהקשרי חיים אלה ובאים לידי ביטוי אצל חלקם בתקופות משבר של פרידה זמנית מהמשפחה )או במקרה גירושים( ועלייה בדחק ובמצוקה הנפשית. עם זאת מדגישים הממצאים את חתירתם של האבות לכונן אבהות גנרטיבית. תכופות כהזדמנות שנייה של מימוש אבהות ומשימות התפתחות. אבהות מכוננת זו הנתונה בקו התפר בין דחק ומשבר להזדמנות וחוסן נושאת בחובה - עם מימושה של עבודת אבהות רפלקסיבית ורגשית כפי שבאה לידי ביטוי בראיונות - עצימות א פקטיבית. עצימות זו מהווה תנע פוטנציאלי להתמרה תוך רפלקסיה ביקורתית מול הסדרות וניתובים אידיאולוגיים מופנמים כמו טריטוריות פטריארכליות של הגדרת זהות ותפקידי אבהות או מול ניתובי הביו-פוליטיקה והאלימות הסימבולית המבקשים להטמיע בגופם וזהותם של האבות גרעון כייחוס אישי פתולוגי ולא כתוצאה של תנאי המצב החברתי הלקוי. עבודה זו כרוכה באקט פוליטי שמוציאים האבות לפועל, בהווה הראיונות כמו גם בחיי היום יום כפי שעולה מתיאוריהם, בבקשתם לערוך פרובלמטיזציה להסדרי הכוח של פעולות הייצוג המופעלות עליהם ומבקשות לנתב את אבהותם הגנרטיבית. העיבוד הכולל התגלמות א פקטיבית פסיכו- פוליטית מתמשכת זו של אבהות עורך קישור לעצמי שאינו נדרש לניתוב מוסדר וקשיח של זהות מתוחמת יציבה כביכול אלא לאבהות כהתמרה העומדת למשא ומתן בין אישי מתמשך של מפגש אפקטיבי )חברתי-פוליטי( במשותף. מערך זה מאפשר לנסח תשובה לשאלה כיצד לתחזק מרחב אבהות כשם פעולה א פקטיבי וכהבניה חברתית-תרבותית במרחב החברתי פוליטי הנוכחי במציאות הישראלית ולמעשה כהתנגדות במשותף לניתוב אבהות תחת האחרה, אפליה והדרה.בכך מהווה המחקר תרומה משמעותית לגוף המחקר, התיאוריה והפרקטיקה עם אבות מבקשי מקלט ובאופן כללי עם קבוצות מוחלשות ומודרות.

 

שי אבידן, עובד חברתי. בוגר תואר ראשון במחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ירושלים. בעל תואר שני בעבודה סוציאלית (M.S.W) מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. פעיל חברתי עם יוצאי ויוצאות אריתריאה, אתיופיה וסודן בישראל. כיום עובד במסגרת בריאות הנפש..