קשרים בין הגירה אמונות מטרות ופרקטיקות בחינוך לגיל הרך בקרב גננות מהגרות עבודה בישראל וגננות בגאנה
רוני דנציגר, עמנואל ניארקו טאך- ronidanciger@gmail.com
מנחה: פרופסור רות שרבני
בעיר תל אביב יפו, חיים כיום כ-500,4 תינוקות ופעוטות חסרי מעמד המשתייכים לקהילות
מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. בהיעדרן של מערכות חינוך ציבוריות לגילאי אפס עד שלוש בישראל, הקימה הקהילה הזרה בדרום תל אביב גנים פיראטיים הקרויים ”בייביסיטרים" לטיפול בתינוקות ובפעוטות. הבייביסיטרים מאופיינים בתנאים פיזיים קשים, מחסור חמור בכוח אדם לטיפול בילדים, תנאי בטיחות מסוכנים ומחסור רב בידע חינוכי )סלואן ומאיר 2015 .) מחקר זה בוחן את הקשרים בין הגירה, מטרות הסוציאליזציה ואתנו-תיאוריות חינוכיות בקרב גננות של הקהילה הזרה בדרום תל אביב יפו. בנוסף נבחנו הקשרים הממתנים של רמת השכלה ושל מידת האקולטורציה בחברה הישראלית, על תפיסות אלו. בדיקת הקשרים אלו נעשתה באמצעות השוואה בין שתי קבוצות אוכלוסייה. הראשונה, הינה קבוצה ייחודית של מהגרות עבודה ממוצא גנאי העוסקות בגידול ילדי הקהילה הזרה בישראל בתוך הבייביסיטרים ומעונות מפוקחים של מודל יוניטף. האוכלוסייה השנייה, הינה גננות בגאנה, העובדות במסגרות ממשלתיות של מעונות לגיל הרך. בחינת המשתנים נעשתה באמצעות שאלונים שמילאו שתי קבוצות המחקר.
תוצאות המחקר הראו כי למידת האקולטורציה בישראל ולהשכלה גבוהה יש השפעות על הבחירה במטרות הסוציאליזציה של הגננת עבור ילדיה, לטובת מטרות סוציאליזציה אינדיבידואליסטיות. כמו כן, נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר באתנו-תאוריות שהן מחזיקות לגבי חינוך וטיפול בילדים בגיל הרך. ההבדלים נמצאו בתחומים של: עידוד אינטראקציה וביטוי עצמי של הילד, עידוד תקשורת מילולית וא-מילולית בין הילדים והגננת, יחס חיובי כלפי הילדים, חשיבה חיובית על הילדים ושימוש בפרקטיקות של חזרה ושינון.
החידוש במחקר זה הוא הבחינה של ההשפעות של הגירה על תפיסות ופרטיקות של מחנכים לגיל הרך. המחקר מבקש להרחיב את הבנת הקונטקסט התרבותי חברתי שבו מתקיימת מערכת היחסים בין המבוגר המשמעותי, הגננת והילד, בתוך מרחב הגן. זאת תוך התמקדות בהשפעות של הגירה. מחקר זה מתבסס על התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר ותיאוריות אקו-תרבותיות.לממצאים אלו, קיימות להערכתנו השלכות לרמת הפרקטיקה במסגרת עבודה פדגוגית חינוכית עם אנשים מתרבויות שונות. אנו מציעים כי ההכרה באתנו-תאוריות ומטרות הסוציאליזציה שהגננות מביאות עמן מתרבות המוצא יאפשר יצירת ברית עבודה משותפת, בה מתקיימת הבנה הדדית של הצדדים.