חזון המרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון
קידום מדיניות מבוססת מחקר להתמודדות עם השסעים בחברה הישראלית
החברה הישראלית מאופיינת בגיוון תרבותי וערכי עמוק, הכרוכים גם במתחים ופערים בין הקבוצות השונות. שסעים אלה אינם חדשים, אולם בשנים האחרונות הם מתחדדים ומקצינים, ממחאת יוצאי אתיופיה כנגד המשטרה, מגיפת הנשק בחברה הערבית, הסירוב המופגן של המוסדות החרדיים לקיים את מגבלות הקורונה, ולאחרונה ממש אירועי אלימות קשים וקיצוניים בין יהודים וערבים בערים המעורבות.
אולם למעשה יש תנועה דיאלקטית בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית. מצד אחד, זרמים מרכזיים בקבוצות שונות שואפים להתבדלות ויצירת אוטונומיות הפועלות במנותק מהמדינה ובניגוד אליה, גם כאשר הדבר גובה מחיר כבד בחיי אדם של חבריהן (דוגמת גל הרציחות המשתולל בחברה הערבית; האסונות באתר המירון ובגבעת זאב, כמו גם שיעור המתים הגבוה מקורונה בחברה החרדית והערבית). מצד שני, חברים רבים באותן קבוצות ממש מגלים עניין בהשתלבות בשוק העבודה, בהשכלה, בשירות המדינה ובפוליטיקה, מוחים כנגד הזרמים המתבדלים, ואגב כך מובילים תהליכים של שינוי המרחב הציבורי, עמדות הציבור והנורמות הפוליטיות.
המורכבות של תהליכים דיאלקטיים אלה, ובפרט העדר הבנה מספקת של הגורמים המניעים אותם וכיווני ההתפתחות העתידיים שלהם, יוצרים אתגר של ממש להמשך החיים המשותפים, לסולידריות החברתית, וליכולתה של החברה הישראלית למצוא נתיב יציב ומשמעותי לעתיד בר קיימא.
פענוח התהליכים הנוכחיים מצריך מאמץ בין-תחומי, שיקשר תובנות פסיכולוגיות, סוציולוגיות, כלכליות, ומשפטיות ויתרגם אותן לשינויים מעשיים בעולם המשפט והמדיניות.. למשפט תפקיד קריטי במשימה זו. ראשית, השסעים בחברה הישראלית מעוררים שאלות משפטיות רבות, באתגר שהם מציבים לשלטון החוק, תפקוד הרשויות, ויציבות הדמוקרטיה. שנית, כל נתיב למיתון השסעים עובר בהכרח גם דרך רפורמות משפטיות ורגולטוריות שונות (מחקיקת הסדר גיוס חדש ועד לשינוי מדיניות האכיפה והמניעה של נשק לא חוקי). שאיפתו המרכזית של המשפט היא להכווין התנהגות של פרטים וקבוצות. הסדרים משפטיים מכווינים התנהגות באמצעות תמריצים חיוביים ושליליים, מתן לגיטימציה חברתית, הקלה/הכבדה על התארגנויות חברתיות, ובניית מוסדות לאכיפת הנורמות. יצירי משפט אלה הם פלסטיים – יש ביכולתם ללבות מחלוקות או לאפשר חיים משותפים; לקדם התארגנויות מספקות-משמעות אך גם לאפשר התארגנויות מסוכנות לסביבתן; להפוך את ריבוי הקבוצות ותפיסות הטוב למגוון ועושר – או לנטל ומקור לעימותים.
במילים אחרות, המשפט הוא גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון. יש צורך חיוני במחקר בינתחומי, אשר ירתום תאוריה וכלים הן ממדעי החברה, הן מחקר המשפט והמדיניות הציבורית, על מנת להעריך באופן ביקורתי את ההשפעות של הסדרים קיימים, כמו גם את התועלות והנזקים הגלומים ברפורמות המוצעות, ויסייע בשכלול ופיתוח רפורמות שיש ביכולתן לצמצם ולהפיג את השסעים המפלגים את החברה הישראלית.
תוכנית המרכז לקידום מדיניות מבוססת מחקר:
חזון המרכז הוא לרתום את המומחיות הבין-תחומית הקיימת באוניברסיטה העברית בחקר הרב-תרבותיות והמגוון, בגיבוש והתוויית משפט ומדיניות, ובמחקר משפטי אמפירי (הפקולטה למשפטים היא ביתו של מרכז המצוינות I-Core למחקר משפטי אמפירי), ליצירת גוף מחקרי משמעותי ומשפיע, שיסייע לפענוח המנגנונים המזינים וממתנים את השסעים בחברה הישראלית, יפצח את הנתיבים להתמודדות עימם, ויוכל לספק בסיס אקדמי איתן למתווים משפטיים ורגולטוריים קונקרטיים למיתון המחלוקות בחברה הישראלית.
המרכז ייזום שיתופי פעולה עם חוקרים ומרכזים נוספים באוניברסיטה העוסקים בשסעים בחברה הישראלית, מדיספלינות שונות כגון הפסיכולוגיה החברתית, סוציולוגיה, כלכלה, ומדע המדינה, במטרה להביא לכך שמיטב המוחות ומגוון של דיספלינות ירתמו למלאכה.