המרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון:
בעיות ישנות, פתרונות חדשים
בעזרת שימוש בכלים אמפיריים הלקוחים משדות המשפט האמפירי והכלכלה ההתנהגותית, חוקרי המרכז מפתחים מדיניות רב-תרבותית מבוססת ראיות ופועלים להגביר את הלכידות ושיתוף הפעולה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
מדינת ישראל היא פסיפס של קבוצות ותרבויות בעלות תפיסות עולם מגוונות שלעיתים קרובות סותרות אחת את השנייה וגורמות לפיצול חברתי עמוק. למרות הצורך למתן את הפילוג החברתי בישראל, ההתקדמות בנושא איטית ומחלוקות מרכזיות רק הולכות ומתעצמות. כך למשל, צמיחתה של החברה החרדית מלווה בנסיונות להגבהת החומות בינה לבין החברה הכללית ותהליכי שילוב איטיים ורבי מהמורות בצבא, בשוק העבודה ובחברה. במקביל, החברה הערבית חווה אלימות ופשיעה בהיקפים חסרי תקדים, והרשויות אינן מצליחות לפתור את המשבר, כמו גם לבסס את האמון ושיתוף הפעולה הנדרשים כדי לסיימו.
בעת הזו כמעט ולא קיימות תוכניות מדיניות מבוססות ראיות (evidence-based policy), שיוכלו לסייע לממשלה להתמודד עם האתגרים המרכזיים של החברה הישראלית: שוויון הזדמנויות וניידות חברתית, חינוך הולם לכלל הילדים במדינה, השתתפות כוללת בשוק העבודה, ופתרון מחלוקות בענייני דת ומדינה.
יתר על כן, לעתים קרובות מידי המדיניות הממשלתית להתמודדות עם אתגרים אלה נכשלת ואף משיגה תוצאות הפוכות מהמיועד. מדיניות מוצלחת דורשת לימוד תהליכי קבלת ההחלטות של קבוצות שונות בנוגע להשתלבות חברתית. רק על ידי חשיפה ותיחום של המחסומים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים והמוסדיים לשיתוף פעולה, לצד חשיפת הגורמים המעודדים השתלבות, ניתן יהיה להתמודד עם אתגרי החברה הישראלית.
המרכז לחקר הרב-תרבותיות והמגוון שם לו למטרה לרתום את התובנות העשירות ושיטות המחקר שפותחו בשדות המחקר המשפטי האמפירי והכלכלה ההתנהגותית לחקר האתגרים המגוונים של חברה רב-תרבותית. בהתבסס על עשרות שנות מחקר אמפירי בישראל ובעולם ועל ממצאים מישראל בעת הזו הנאספים בידי המרכז, חוקרי המרכז פועלים לפתח ולהביא למחוקקים, לממשלה ולרגולטורים מידע והמלצות כיצד לתכנן מדיניות רב-תרבותית אפקטיבית וישימה.