check
בשם השוויון / יובל שמחי | Center for the Study of Multiculturalism and Diversity

בשם השוויון / יובל שמחי

16 פברואר, 2016
 

עבור חלק מהאנשים, שליחת קורות חיים למשרה מסוימת היא פרוצדורה פשוטה ואפילו סטנדרטית. אך יש מי שהפעולה הזו מלווה אצלם בחשש כבד מפני אפליה, פחד שמאפיין מסוים, שאינו קשור לכישוריהם, כמו מצבם המשפחתי, שם המשפחה ואפילו מקום המגורים, יגרום למעסיקים להירתע מהעסקתם. החשש הזה לא נולד אתמול: גם סופרות מוכשרות כמו ג'יי קיי רולינג והרפר לי השתמשו בשם בעל קונוטציה "גברית" מחשש שהשימוש בשמן האמיתי יפגע באפשרות של הפצת ספריהן וברווחיותה.

בבריטניה חשבו על פתרון יצירתי לבעיה. הודות ליוזמה של ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון, גופים ציבוריים ופרטיים רבים יבחנו כעת קורות חיים בתהליך הקבלה לעבודה מבלי לדרוש את שמותיהם של המועמדים. לפי קמרון, יש סיכוי גבוה יותר שבעלי שמות "לבנים" יקבלו זימון לראיון עבודה, מאשר בעלי שמות "שחורים". היוזמה נועדה למנוע גם אפליה מגדרית ולהגביר את הגיוון התעסוקתי במקומות העבודה בבריטניה. בין מקומות העבודה שהצטרפו ליוזמה, מלבד גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, נמצאות גם חברות פרטיות גדולות כמו ה-BBC. התומכים ביוזמה טוענים כי זו אינה רק עולה בקנה אחד עם ערכי השוויון וחופש העיסוק, אלא גם משתלמת כלכלית למעסיק. ההנחה היא כי מקום עבודה שיש בו גיוון מגדרי, אתני וגזעי, הוא בעל תשואה כספית גבוהה יותר מחברות מתחרות אחרות באותו הענף.

האם מה שטוב לבריטים יכול היה לעבוד בישראל? גם אצלנו נמצא נושא השמות על סדר היום ונראה שמועמדים רבים (ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות ועוד) עשויים להיתקל באפליה סמויה מסוג זה בעת חיפוש עבודה. גם בקמפיין הבחירות של מפלגת ש"ס הייתה התייחסות ספציפית לנושא ומחאה כנגד מי שגורמים לבעלי שמות משפחה "אתניים" להתבייש במוצאם.

רק לאחרונה עלתה לדיון בכנסת הצעת חוק חדשה, המבקשת להסיר את השם וציון המגדר של מועמד לעבודה מקורות החיים של מועמדים למשרות במגזר הציבורי. את ההצעה יזם חן אבודרם, סטודנט מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, והיא מקודמת על ידי חבר הכנסת יואל רזבוזוב ממפלגת "יש עתיד". יוזמי ההצעה מקווים שתסייע לאכוף את האיסור על אפליה במקומות עבודה. המתנגדים להצעה טוענים כי בישראל, אולי בניגוד לבריטניה, ניתן לזהות את מוצאו ומגדרו של המועמד כבר בשלב קורות החיים על ידי עיון בשלל נתונים בולטים אחרים. כאלה הם, למשל, השירות הצבאי, עיר המגורים ושמות המוסדות בהם למדו מועמדים. נדמה כי ככל שהצעה כזו תתקבל בישראל, צריך יהיה לבחון את התאמתה לבעיית האפליה הספציפית שאותה אנחנו מבקשים לפתור: כך למשל, הסרת שם מועמדת מקורות חיים לטובת תיקון מגדרי אולי יכולה להתאים יותר לכלי החקיקתי המוצע, בעוד שייתכן שקשה יותר לפתור אפלייה של תושבי פריפריה באמצעות אותו כלי ממש.

הכותבת היא סטודנטית בקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון.